לתת מעשר או לשלם חוב?

שאלה

עדיין לא החזרתי הלוואה שקיבלתי וזמן פירעונה עבר, האם כעת עליי לתת מעשר כספים מהכנסותיי או להעביר את הסכום להחזר ההלוואה? 

תשובת הרב

השבת הלוואה שזמן פירעונה עבר קודמת לנתינת מעשר כספים. עד לפירעון החוב מומלץ לרשום את סכום המעשר ולתורמו כשירחיב ה'.

מקורות: שערי הלכה ומנהג חלק ג עמוד רג.

הרב ברוך בליז'ינסקי

שאלה



במדור זה אני קורא לעיתים קרובות על פסיקות שונות של אשכנזים וספרדים. אני איני שייך לקהילה כלשהי; כיצד עלי לנהוג?

תשובת הרב

כל יהודי שומר מצוות שייך בדרך-כלל לעדה או לקהילה מסויימת. כל עדה נוהגת כדעת הפוסקים שקיבלה עליה, מקיימת את המנהגים השונים של העדה בחול, בשבת ובחג, ומתפללת בנוסח המקובל עליה.

בעבר התקיימה חלוקה לפי שנים-עשר שבטי-ישראל. אחר-כך הסתעפו הקהילות לפי ארצות המוצא (אשכנז, ספרד, תימן, וכדומה). ב'שולחן-ערוך' פסק רבי יוסף קארו לפי הפוסקים הספרדים, ורבינו משה איסרלש (הרמ"א) ציין הגהות ועידכונים להלכה גם לפי פסקי ומנהגי האשכנזים. כך נתקבל הספר בכל עדות ישראל, כאשר הספרדים הולכים אחר מחבר השולחן-ערוך ואילו האשכנזים הולכים אחר הרמ"א.

האר"י ז"ל, ובעקבותיו תנועת החסידות, קבעו הנחיות לנוסח תפילה כללי, המלוקט מכל הנוסחאות והמתאים לכל יהודי באשר הוא.

כעיקרון, צריך יהודי לדבוק בקהילה שאליה השתייכו אבותיו, ולהתנהג לקולא ולחומרא על-פי הפוסקים המקובלים עליה. המציאות מוכיחה, שכאשר נחלש הקשר בין היחיד למנהגי עדתו, מתבטא הדבר גם בירידה בקיום המצוות בכלל, ולכן חשוב לשמור על מסורת העדה.

גר-צדק, או מי שחוזר לשמירת המצוות לאחר שנותקה רציפות השמירה על מנהגי הקהילה - רשאים לבחור להם קהילה כראות עיניהם. אף שומר מצוות למהדרין רשאי לשנות את קהילתו, בתנאי שהוא עושה זאת בקביעות, ואז חלים עליו כל דיני ומנהגי קהילתו החדשה, הן לחומרא והן לקולא (להוציא 'חרם דרבינו גרשום' לבן-אשכנז, שבזה אין הוא רשאי להקל לעולם).

מקורות: שו"ע או"ח סי' סח, סי' תסח ס"ה, נו"כ ושו"ע-הרב שם. שו"ע יו"ד סי' ריד ס"ב ונו"כ. קובץ 'יגדיל תורה' ברוקלין, שבט תשמ"א (מ) סי' לג, וש"נ. וראה בהנסמן בקובץ 'תחומין' ח"ח עמ' 388.

(317)

הרב יוסף ש. גינזבורג

שאלה



אני נשואה מספר שנים. יש לי ילד ומחכה לנוסף בקרוב (סוף הריון). אני ובעלי חוזרים בתשובה, ויש המון המון קשיים בדרך. אני עובדת מאוד קשה, שעותר רבות, לא מאושרת מחיי הנישואין, לא נמשכת לבעלי פיסית או רגשית, חווה קושי רגשי עצום בהבאת ילדים לעולם ומתמודדת כל יום. הייתי מגדירה את עצמי, וכך גם מגדירים אותי אחרים, טיפוס עצבני ולא נינוח, לא מרפה. אני אישה כעוסה ואמא עצבנית. למרות כל אלה, אני חדורת אמונה בקב"ה, אך חוששת מהתמוטטות נפשית. לא איכפת לי מעצמי אבל יש לי ילדים - מה לעשות?

תשובת הרב

יש לך את כל הנתונים לצאת ממצבך ולחיות חיי אושר וסיפוק, כאמא לילדים מאושרים, כאמא מאושרת לעצמה ואף כרעיה מאושרת. נשים רבות שנקלעו למצב דומה השתחררו ממנו ושינו את חייהן מקצה לקצה.

התקופה שבה אנו חיים מביאה נשים רבות לקונפליקט המתואר בשאלתך. פעם היה לאשה את הזמן להיות עם עצמה, לנוח, לשאוב כוחות ותעצומות נפש להיות אמא, ליהנות מילדיה ולהשרות עליהם אווירה נוחה ונעימה. התפתחות הילדים וחינוכם הנכון והמוצלח, היה הגורם המספק אושר לאם וגם לאב, בכל הדורות. בדור האחרון חל שידוד מערכות; על כתפיהן של נשים הופלה גם-כן אחריות לפרנסת הבית ורבות מהן מוצאות עצמן בקונפליקט כמעט בלתי אפשרי. היחס שאת מתארת לילדך, לבעלך והחשש מהיחס לילדים הנוספים, אינו מום ח"ו בנפשך, אלא הוא תוצאה של העומס הפיזי והנפשי.

למזלנו, כיום ניתן להיעזר רבות באנשי מקצוע המלמדים הרפייה נפשית וכן מעניקים הדרכה כיצד לחלוק את עומס המטלות בצורה נכונה שלא תגרום לאיבוד אורך הרוח, ואדרבא, להינות מתוך סיפוק, מהעבודה שהאיש/אשה עושה לצרכי פרנסת הבית. כמעט מכל מקצוע ניתן להפיק גם סיפוק אינטלקטואלי. צריך רק לדעת למקד את המבט והמודעות באותן נקודות שמביאות לכך. כפי שאתה בוודאי יודעת, חכמינו זכרונם לברכה, תנאי ואמוראי התלמוד, היו לומדים בלילות ועובדים בימים לפרנסתם, אפילון במקצועות פשוטים כרועי צאן, כסנדלרים, חלקאים וכיו"ב, וגם מקצועות אלה העניקו להם חוויות רוחניות.

בעיית דורנו - שאיבדנו מעט, ואולי הרבה, את הפרופורציות. מבלבלים בין העיקר לטפל ונמצאים במירוץ בלתי פוסק. אנחנו פוגשים כל הזמן אנשים ונשים קצרי רוח, ממהרים לכעוס, חסרי סבלנות. חייבים לקחת כל הזמן פסקי-זמן, לנוח מעט, לחשוב,"לנקות את הראש". נכון שאין זמן ועסוקים מאד, אבל בסופו של דבר, מנוחה של חצי שעה להרפייה, עם עצמך או עם חברה טובה, על כוס קפה, או קריאת ספר מתאים והקדשת עשר דקות, עד רבע שעה, ביום, למחשבה חיובית והכוונה עצמית למסלול הנכון, יתגלו עד מהרה לא כאיבוד זמן יקר, אלא כחיסכון עצום בזמן. עבודה מתוך נפש רגועה מביאה להספק גבוה יותר ויחסי עבודה נינוחים ומהנים.

אני משוכנע כי תוכלי למצוא יועצת מתאימה, ממולץ מאד שתהיה דתייה, המבינה ומכירה את עולמך ועוסקת בייעוץ נישואין וזוגיות. מוצע לך לקיים תחילה מפגש היכרות על מנת להתרשם אם את יוצרת כימיה עם היועצת; אם כן, המשיכי בסדרה של מפגשים עמה. אחרי כמה פגישות כבר תחושי את ההבדל, ולו מעצם פריקת המטען מליבך. 

ויהי רצון שימלא הקב"ה את ימי הריונך ותלדי ילד/ה בריא ושלם - זרעא חיא וקיימא - בלידה קלה, ויעזור לך הקב"ה לגדלו בטוב ובנעימים מתוך שמחה, אושר ונחת, ביחד עם בן זוגך. את בהחלט עוד עשויה למצוא בו שותף נאמן, אוהב ותומך.